נעמה מישר

‘מבוכת הצמחים’ של רלי דה פריס פורם את הקידוד הגנני של חמשת הגנים ומכליא בין קבוצות צומח רבות – ללא שיוכים תרבותיים והירארכיות חברתיות. זהו מבוך צמחי בן ימינו אשר נמצא בו זמנית על הכביש שמחוץ לבניין תחנת הכוח רידינג ובמבואה שבתוכו. המיצב מטשטש את הגבול בין הפנים והחוץ ומעורר ספקות על תפיסת הביתיות כמרחב מוגן והסביבה החיצונית כמרחב חשוף. הצמחים של דה פריס הם מעין ישויות אוטונומיות שנעות בקבוצות לא הומוגניות אל תוך הבניין והולכות ומתנתקות מהקרקע ומכוח הכבידה. הברוש הבודד כסמל לישראליות הותיקה, לתרבות הזיכרון ולסימון גבולות – עומד בבדידותו כשומר סף, אך דה פריס מציגה אותו כשהוא מנותק מן הקרקע וכשהוא סובב על ציר ללא יכולת להתקבע בתפקידיו הסמליים. האריות היצוקים – המתפקדים בגנים בתרבויות שונות כסמל לכוח ולעמידה על המשמר, תוך שהם מביטים מן הבית החוצה אל הטריטוריה, משמשים גם בתרבות הישראלית כסמל לגבורה יהודית. במיצב הם אינם פונים כמקובל כלפי חוץ באיום, אלא נכנסים פנימה ומתבייתים עם הצמחים בניסיון לביית ולמתן את ביטוי הכוח של מבנה תחנת החשמל.

חלק מתוך “גנים חשופים” מיצב בתערוכת “תוצרת הארץ 5 “